הרצאה: מתי ומתי לא מהווה הסוציולוגיה .. ב:סוציולוגיה ציבורית וסוציולוגיה מדינית- קהילת סוציולוגיה ציבורית ושל מדיניות ב:מושבים מקבילים ב:יום ב'



ב

16:30

בניין רבין

חדר 6012

מתי ומתי לא מהווה הסוציולוגיה הציבורית פוליטיזציה של הסוציולוגיה?

עוד ב 2004-עם יציאתו לדרך של קמפיין הסוציולוגיה הציבורית של מייקל בוראווי (Burawoy) כנשיא ה-ASA טען יונתן טרנר (2005 ,Turner) כי הסוציולוגיה הציבורית אינה אלא גרסה מסווה של מרקסיזם. ואמנם הגישה המעמדית היא כמעט היחידה שהדגישה בכל שנות קיומה את חיוניות הפרקטיקה האמורה להגזר מכל גילוי מחקרי תיאורטי תוך ציון שכל סוציולוגיה אחרת אינה אלא 'בורגנית' כנגזרת של הקפיטליזם (וכיום הניאו-ליברליזם). משה ליסק (2016) התנגד לסוציולוגיה הציבורית, אף שהוא הוביל מחקר לשיפור המיונים לטיס בחיל האוויר והשתתף במחקר המושבים הממסדי בשנות ה-50 שמטרתו היתה השפעה ושינוי. זאת בטענה בנוגע לסוציולוגיה הציבורית כי הוא 'יודע איך זה מתפרש בארץ'. דפלם (Deplehem, 2005) בביקורתו על בוראווי השתמש ישירות בביטוי פוליטיזציה של הסוציולוגיה בנוגע לסוציולוגיה הציבורית. יחד עם זאת אין לראות בהכרח פוליטיזציה של הסוציולוגיה בכל מחקר המעלה שאלות הנובעות מאג'נדה ידועה מראש. כל עוד נאספים ללא הטיה כל הנתונים הנובעים משאלה מחקרית בקרב אוכלוסיה מוגדרת, לא ניתן לשלול את הלגיטימיות של הממצאים, המסקנות ואף של המלצות המדיניות הנובעות מן הדברים. בכך הסוציולוגיה תורמת לניהול החברה ולשיפור רווחת האוכלוסיה או של מי ממגזריה. יחד עם זאת עשויה המדיניות להיות מושפעת (אם בכלל) מממצאים והמלצות שעלו בעקבות שאלות מחקריות שנגזרו מאג'נדה שונה. הדגש בסוציולוגיה הציבורית הוא על כך שסוציולוגיה אינה מחקר, במובן של הובלה לידע לשם ידע, אלא ליצירת ידע לשם שינוי, באמצעות מחקר. ההרצאה תציג דוגמאות ממחקר אשר זיהה את שני הכיוונים השונים.

לא בטוחים אם אתם רשומים באגודה?

האגודה הסוציולוגית הישראלית אוניברסיטת חיפה
חזרה למעלה